המינוס שלכם הוא בעצם הלוואה לא תמיד מודעים לזה, אבל מינוס בחשבון העו"ש הוא למעשה הלוואה יקרה במיוחד: הריבית עליו יכולה להגיע ל-20%. מסגרת עו"ש היא למעשה סכום כסף נוסף שהבנק מקצה לנו, בנוסף להכנסה שלנו בידיעה שנוכל לעמוד בהחזר שלו בבוא העת. אלא שבפועל, ברגע שאנחנו נכנסים למינוס ו"מנצלים" את הכסף הזה, אנחנו משלמים
מלחמת חרבות ברזל נמשכת וקשה לחמוק מהכותרות על ההשלכות הכלכליות הכבדות שיהיו לה: החל מהורדת דירוג האשראי של ישראל, דרך תוכניות להעלאת מיסים כבר בשנה הבאה וכלה בתחזיות למשבר כלכלי עמוק וקשה. אין ספק שמדובר בצעדים משמעותיים, שכולנו נרגיש אותם בכיס (למעשה כבר עכשיו ניכר גל העלאות מחירים של כמעט כל חברות המזון) וכדאי להיות
ה-1.1.24 היה תאריך סימבולי למדי ולא רק בגלל השנה האזרחית החדשה: ישראל הפכה להיות המדינה המתקדמת הראשונה שמורידה את הריבית לאחר מגמה גלובלית מובהקת של ההעלאות. הצעד של בנק ישראל, ועוד בעיצומה של לחימה, תדלק גם את התחזיות של אנליסטים רבים שהימרו שאנחנו עדים לניצנים של מגמה. בתחילת השבוע האחרון רבים מבניהם אכלו את הכובע.
"אנחנו גרים ביחידת דיור של המשפחה. אנחנו מלאי תודה על כך אבל זה כבר לא משהו שמתאים לנו יותר. אנחנו רוצים לשכור דירה משלנו" – ככה נפתחה שיחת הייעוץ עם זוג צעיר שפנה אליי לפני מספר חודשים. התחלתי לצלול להכנסות ולנתונים שלהם וגיליתי את הסיבה שהצעד הזה, לפחות עד כה, לא היה על הפרק. בני
למה בכלל צריך תקציב? באופן טבעי ואנושי לגמרי, לכולנו יש את הנטייה לבזבז יותר ממה שאנחנו מכניסים. תקציב הוא בדיוק הדרך להתמודד עם זה שכן הוא מאפשר לנו להציב ולעמוד ביעדים כלכליים (כמו חיסכון), להערך מראש להוצאות לא צפויות ולתעדף הוצאות. כך, קל יותר להתנהל מבחינה שכלכלית. איך נראה תקציב? התקציב שלנו נגזר בראש ובראשונה
אופטימיות היא מצרך מבוקש במיוחד בימים אלו, ובפרט בהקשר הכלכלי. קשה לחמוק מהכותרות על הכבדה נוספת ביוקר המחייה, לשמוע על עלויות ההובלה הימיות שיתגלגלו אלינו הצרכנים ועל הקשיים הצפויים לחברות רבות שעשויות להוביל לפיטורים. מצד שני, ממש בימים אלו נכנסות לתוקף הטבות מס חדשות שאולי לא יהפכו אתכם לעשירים יותר אך עשויות להקל במידה מסוימת
שנת 2023 לא השאירה ספק לגבי סביבת הריבית במשק. אחרי כמעט עשור רצוף של ריבית אפסית, החלטות הריבית של בנק ישראל סימנו כיוון ברור: העלאה. מי שזינק יחד איתן היו החזרי המשכנתאות וההלוואות של הציבור, שצמודים לריבית. על פי ההערכות, החזר משכנתא ממוצע התייקר בשנה החולפת בכמה מאות שקלים וגם לא נדיר למצוא מקרים של
מלחמת חרבות ברזל נמצאת בעיצומה, והיא צפויה להשפיע משמעותית על מצב המשק ובסופו של דבר גם על הכיס של כל אחד ואחת מאתנו. בדיוק בגלל זה מומלץ מאוד להתחיל לנהל תקציב, להיות עם אצבע על הדופק ולבצע את ההתאמות שנדרשות. אלו השיטות שאפשר לעשות את זה. תיעוד שוטף – הטכנולוגיה רק הולכת ומשתכללת אבל כשזה
האם כדאי לדחות את תשלומי המשכנתא? התשובה הקצרה היא לא בכל מחיר. וכעת אסביר בהרחבה ובגובה העיניים: בנק ישראל הוציא הנחיה שלפיה הבנקים חייבים לאפשר דחייה של שלושה חודשים בתשלומי הלוואות ומשכנתאות, וחלק מהבנקים אף הרחיבו אותה לתקופות ארוכות יותר. מה שחשוב להבין שיש כאן שתי קבוצות אוכלוסייה שמקבלות תנאים שונים: נפגעים מדרגה ראשונה –
החזרי מס שכירים משוכנעים בדרך כלל שאין להם שום נגיעה עם מס הכנסה, מפני שהכל משולם ומתנהל דרך תלוש השכר. בפועל, זה לא ממש ככה. במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה להחזר מס בגין מספר אירועים נפוצים יחסית כמו החלפת מקום עבודה במהלך השנה, לידת בן או בת, גירושין, טיפול בהורה סיעודי, הפקדה לקופות גמל, תרומות
ייעוץ פיננסי, בתקופה הזו, הוא הרבה מעבר למספרים. מאחורי הדו"חות, הטבלאות והאקסלים מסתתרים חוסר ודאות, קושי נפשי והבנה שהקושי הכלכלי כרגע הוא הדאגה האחרונה שיש לאנשים על הראש. באותה נשימה, דווקא חוסן כלכלי הוא מה שיכול לתת רוגע וודאות ולהוות עוגן אמיתי בתקופה הזו. לשמחתי, נפלה בחלקי ההזדמנות לסייע לאנשים לצלוח את התקופה הזו, ואפילו
כנראה שאם זה היה נובמבר רגיל, כבר באוקטובר היינו "בכוננות קניות" עם ציפייה להנחות ענק ופריטים ב-wish list של אתרים כמו עלי אקספרס, אסוס. אבל אלו לא ימים רגילים. מלחמת חרבות ברזל טרפה את הקלפים ובמקום "כוננות קניות" כולנו בכוננות מסוג אחר וממשית במיוחד. אחת ההשלכות המוחשיות של המלחמה, שכבר מתבטאת בימים אלו, היא הפגיעה
השירות ברשיון ובפיקוח בנק ישראל
מתעניין ב
