על רקע הלחימה, בנקים רבים יצאו בהטבות ובאפשרות להקפיא משכנתאות והלוואות. האם זה צעד חכם ומתי דווקא עדיף לפרוס מחדש? הנה מה שחשוב לדעת ההשפעה הכלכלית של המצב על משקי הבית והעסקים מבצע שאגת הארי בעיצומו, וההשפעה שלו ניכרת גם בצד הפיננסי שכן גם ההוצאות של רבים מאתנו – שואגות – אך מאידך ייתכן שדווקא
בעוד כחודש מהיום נפתח את השנה העברית החדשה. כדי שהיא באמת תהיה מתוקה גם מבחינה פיננסית, הנה הדברים שמומלץ לעשות כבר בימים אלו תקופת החגים הם ללא ספק זמן עם הרבה פעילות משפחתית, חופשית והתחדשות, אך יחד איתן מגיעות לא מעט הוצאות. מה שיכול לצמצם או לכל הפחות לאזן אותן, הוא היערכות ותכנון מוקדם. לשם
הריבית הגבוהה ומחירי הדיור שלא יורדים, אם לשפוט לפי הנתונים, לא ממש מרתיעים את הציבור הישראלי: במהלך חודש מאי לקח הציבור משכנתאות בהיקף של 9.3 מיליארד שקל – שיא של שלוש שנים. למעשה, רק בדצמבר 2024 נרשם נתון גבוה יותר של 13.8 מיליארד שקל, אך זאת על רקע העלאת המע"מ שהובילה רבים להקדים רכישה כדי
המלחמה עם איראן נפלה עלינו כרעם ביום בהיר והשפעות ניכרות כבר עכשיו על הכלכלה ועל הכיס שלנו: הפעילות במרבית המשק האטה משמעותית, בעלי עסקים מתמודדים עם ירידה חדה בהכנסות ובחברות רבות נשקלים צעדים של חל"ת. מהלכים אלו, יחד עם חוסר ודאות לגבי משך הלחימה והשפעתה על הכלכלה מקשה על כל אחד ואחת מאתנו להתנהל פיננסית
השנה האזרחית החדשה כבר עוד לא התחילה, אבל כבר עכשיו אפשר לדעת בוודאות שהיא לא תהיה פשוטה מבחינה פיננסית. בינואר הקרוב, כתוצאה מהמלחמה, יכנסו לתוקף שורה של צעדים כלכליים שצפויים להיות משמעותיים לכולנו: העלאת המע"מ שתייקר לכולנו מחירים, הקפאת מדרגות מס הכנסה, נקודות וקצבאות הביטוח הלאומי וכן צמצום של הטבות לחלקים שונים באוכלוסייה. על פי
סביבת הריבית הגבוהה, לפחות בתיאוריה, אמורה להפחית את היקף המשכנתאות בשוק. כשמוסיפים לכך את התחזיות להורדת הריבית שרק מתרחקות ככל שהמלחמה נמשכת, מבינים שמדובר בעסקה יחסית ולכן ייתכן שאולי עדיף לחכות קצת. אלא שנתוני המשכנתאות של בנק ישראל ליולי האחרון לא השאירו מקום לספק: היקף המשכנתאות בשוק זינק ל-9 מיליארד שקל – שיא של שנתיים.
מלחמת חרבות ברזל נמשכת וקשה לחמוק מהכותרות על ההשלכות הכלכליות הכבדות שיהיו לה: החל מהורדת דירוג האשראי של ישראל, דרך תוכניות להעלאת מיסים כבר בשנה הבאה וכלה בתחזיות למשבר כלכלי עמוק וקשה. אין ספק שמדובר בצעדים משמעותיים, שכולנו נרגיש אותם בכיס (למעשה כבר עכשיו ניכר גל העלאות מחירים של כמעט כל חברות המזון) וכדאי להיות
למה בכלל צריך תקציב? באופן טבעי ואנושי לגמרי, לכולנו יש את הנטייה לבזבז יותר ממה שאנחנו מכניסים. תקציב הוא בדיוק הדרך להתמודד עם זה שכן הוא מאפשר לנו להציב ולעמוד ביעדים כלכליים (כמו חיסכון), להערך מראש להוצאות לא צפויות ולתעדף הוצאות. כך, קל יותר להתנהל מבחינה שכלכלית. איך נראה תקציב? התקציב שלנו נגזר בראש ובראשונה
אופטימיות היא מצרך מבוקש במיוחד בימים אלו, ובפרט בהקשר הכלכלי. קשה לחמוק מהכותרות על הכבדה נוספת ביוקר המחייה, לשמוע על עלויות ההובלה הימיות שיתגלגלו אלינו הצרכנים ועל הקשיים הצפויים לחברות רבות שעשויות להוביל לפיטורים. מצד שני, ממש בימים אלו נכנסות לתוקף הטבות מס חדשות שאולי לא יהפכו אתכם לעשירים יותר אך עשויות להקל במידה מסוימת
שנת 2023 לא השאירה ספק לגבי סביבת הריבית במשק. אחרי כמעט עשור רצוף של ריבית אפסית, החלטות הריבית של בנק ישראל סימנו כיוון ברור: העלאה. מי שזינק יחד איתן היו החזרי המשכנתאות וההלוואות של הציבור, שצמודים לריבית. על פי ההערכות, החזר משכנתא ממוצע התייקר בשנה החולפת בכמה מאות שקלים וגם לא נדיר למצוא מקרים של
מלחמת חרבות ברזל נמצאת בעיצומה, והיא צפויה להשפיע משמעותית על מצב המשק ובסופו של דבר גם על הכיס של כל אחד ואחת מאתנו. בדיוק בגלל זה מומלץ מאוד להתחיל לנהל תקציב, להיות עם אצבע על הדופק ולבצע את ההתאמות שנדרשות. אלו השיטות שאפשר לעשות את זה. תיעוד שוטף – הטכנולוגיה רק הולכת ומשתכללת אבל כשזה
יוקר המחייה מכה בנו מכל כיוון ואליו עומדות להצטרף גם הוצאות הקיץ והחופש הגדול שעשויות להיות כבדות במיוחד. לשם כך, אספנו לכם עצות ועקרונות שיסייעו לכם להתנהל בחוכמה. חילקנו אותם לשני חלקים: הראשון – מתייחס למימון ההוצאות ולהתנהלות הרצויה, והשני – עצות פרקטיות שאפשר ליישם תוך כדי החופש. חלק ראשון – איך מממנים את הקיץ
השירות ברשיון ובפיקוח בנק ישראל
מתעניין ב
