מלחמת חרבות ברזל נמשכת וקשה לחמוק מהכותרות על ההשלכות הכלכליות הכבדות שיהיו לה: החל מהורדת דירוג האשראי של ישראל, דרך תוכניות להעלאת מיסים כבר בשנה הבאה וכלה בתחזיות למשבר כלכלי עמוק וקשה. אין ספק שמדובר בצעדים משמעותיים, שכולנו נרגיש אותם בכיס (למעשה כבר עכשיו ניכר גל העלאות מחירים של כמעט כל חברות המזון) וכדאי להיות ערוכים אליהם (מוזמנים לוובינר התקציב שעשינו לאחרונה).
יחד עם זאת, לפני ששוקעים בדיכאון, כדאי גם לשים לב לדבר הבא. "ביום שאחרי" המלחמה כלכלות של מדינות התאוששו בצורה מרשמה ורשמו צמיחה משמעותית. כך לדוגמה, כלכלות כמו יפן, גרמניה, ארה"ב ועוד רשמו התאוששות מהירה לאחר מלחמות ממושכות על רקע צורך לחדש מלאים, לבנות יישובים מחדש (מה שיידרש גם במקרה הנוכחי), להעסיק עובדים ועוד. למעשה, מנתונים של ה-OECD עולה כי הצמיחה בישראל השנה (2024) צפויה להיות 1.5% בלבד אבל כבר ב-2025 היא תזנק ל-4.5%. כמו כן ישראל נהנית מ"היסטוריית התאוששות" חיוביות לאחר מלחמות. כך, לדוגמה, שנת 2007 (לאחר מלחמת לבנון השנייה) נפתחה בעלייה של 0.9% במדד המשולב של בנק ישראל (מדד המשלב הערכות סטטיסטיות ומעריך את מצב המשק). למעשה, כבר ברבעון האחרון של 2006 (השנה שבה נערכה המלחמה) חלה התאוששות משמעותית וצמיחה בקצב שנתי של מעל ל-5%.
מעבר לכך, כבר בימים אלו מדווחים על ביקושים גדולים במיוחד בתעשייה הביטחונית וההערכות צופות שהביקוש בשנים הקרובות, יזנק. מגמה זו, יחד עם ההייטק הישראלי, צפויים לקדם צמיחה והשקעות כלכליות. ואם כבר ההייטק הישראלי, אז כדאי לזכור שגם אם הייתה פגיעה הרי שישראל לאורך שנים הייתה כר פורה למשקיעים ולאקזיטים גדולים וגם אם ההתאוששות תהיה קצת יותר ארוכה והדרגתית – היא עדיין תקרה ותשמור על הרלוונטיות שלה.
במילים אחרות, אין סיבה להיות שאננים וכדאי להערך למציאות כלכלית מורכבת יותר אך באותה נשימה לזכור שצפויה להיות התאוששות וצמיחה ביום שאחרי שגם תייצר הזדמנויות.
