אחרי החגים יתחדש החוב? כך חוזרים לשגרה פיננסית בלי להישאב למינוס

תקופת החגים עשויה להיגמר עם מינוס וקושי פיננסי אמיתי, אבל לא כדאי לומר נואש: אלו הכלים שיעזרו לכם להתנהל היטב ולהימנע מהוצאות מיותרות

תקופת החגים משבשת כמעט כל שגרה, ובפרט את הפיננסית. רבים מאתנו מוציאים יותר, עובדים פחות ימים, משלמים בכרטיס ומבטיחים לעצמנו שבחודש הבא נסתדר. אלא שדווקא אז מגיעים החיובים, ולעיתים גם הוצאות קבועות שלא נעצרו לרגע. המינוס, במקרים רבים, אינו תוצאה של קנייה אחת גדולה אלא של פער קטן ומתמשך בין מה שכבר הוצאנו לבין מה שטרם ירד מהחשבון.

הדרך לחזור לשגרה בלי להיכנס למינוס איננה להפסיק להוציא כסף או להימנע מאשראי בכל מחיר. היא מתחילה בהבנת תמונת המצב האמיתית ובקבלת החלטות לפני שהחשבון מקבל אותן במקומנו. אלו הכלים והטיפים שיוכלו לסייע בחזרה לשגרה, ואפילו שיפור שלה.

לא להסתכל רק על היתרה

המספר שמופיע באפליקציה של הבנק אינו בהכרח הסכום שעומד לרשותנו. כדי לדעת כמה כסף באמת פנוי, צריך להפחית ממנו את כל החיובים שכבר בדרך: כרטיסי אשראי, הוראות קבע, תשלומים, שיקים והוצאות הכרחיות עד כניסת המשכורת הבאה.

כדאי לרכז מולכם ארבעה נתונים: היתרה הנוכחית, ההכנסות הוודאיות הצפויות, החיובים שכבר התחייבנו אליהם וההוצאות החיוניות שעדיין נותרו. ההפרש שמתקבל הוא הכסף הפנוי האמיתי. זו גם הסיבה שבגללה מסגרת האשראי אינה הכנסה, והיא בוודאי לא תקציב.

לבנות תזרים לחודש הקרוב

ההמלצה הקבועה שלנו היא ניהול תקציב שוטף, ובקהילת הפייסבוק שלנו "מדירוג אשראי לשדרוג פיננסי" אפשר למצוא אקסל ייעודי לשם כך, וגם תובנות וטיפים של המומחים הפיננסיים שלנו וכן המשתמשים. אלא שבמידה ואינכם מתנהלים כך ונדרשים למענה קונקרטי ביחס לחגים, מומלץ כן לערוך לכל הפחות תכנון של חודש אחד קדימה. כחלק מההערכות הזו, חשוב לבדוק מתי יורד החיו בכל כרטיס, האם יש תשלום שנתי, ביטוח, טסט לרכב או חיוב גדול אחר שכבר ידוע עליו והאם יש תשלומים שנפרסו ויורדים במקביל?

המטרה של הצעד היא לייצר סדר ובהירות. כשידוע מראש שב-10 בחודש יורדים 4,000 שקלים, אפשר להחליט כבר עכשיו אילו הוצאות יידחו, האם צריך לצמצם שימוש בכרטיס או אם יש צורך למצוא פתרון מסודר לפער.

לקבוע “תקציב התאוששות”

ההמשך הישיר מבחינת חזרה לשגרה וטיפול בהוצאות גבוהות מהרגיל, הוא בנייה של תקציב התאוששות מציאותי ופרקטי. תקציב זה יגדיר מה חייבים לשלם, על מה אפשר לוותר זמנית ואילו הוצאות אפשר לדחות. זה גם זמן טוב לעבור על מנויים, רכישות כפולות ושירותים שכבר אינם בשימוש. לפעמים החיסכון המשמעותי אינו בארוחת ערב אחת בחוץ, אלא בכמה חיובים קטנים שממשיכים לרדת מדי חודש בלי שנשים לב.

אם יש פער, לטפל בו לפני שהוא הופך למינוס

אם אחרי המיפוי ברור שהחשבון עומד להיכנס למינוס, לא כדאי לקוות שהמצב יסתדר מעצמו. צריך לבדוק מראש מהי עלות המינוס, אילו חלופות אשראי קיימות ומה העלות הכוללת של כל אפשרות, לא רק גובה ההחזר החודשי.על פניו נראה כי הלוואה עשויה להיות הפתרון האידיאלי, אך זה לא בהכרח נכון לכל מקרה. לפני שלוקחים הלוואה מומלץ לבחון אילו עוד מקורות הכנסה קיימים, האם ניתן לצמצם הוצאות או להגדיל הכנסות גם אם באופן זמני. אם בכל זאת מחליטים לאחר מכן לקחת הלוואה, הרי שחשוב לוודא מראש שניתן יהיה לעמוד בהחזרים לאורך זמן וכן להסתכל לטווח ארוך. לא פעם, בהעדר שינוי עקבי בהתנהלות, המינוס חוזר גם לאחר שמחזירים את ההלוואה, ולכן כדאי לראות גם אחרי שלוקחים אותה כיצד מתנהלים אחרת. בנוסף לכך, ובמידה ואכן לוקחים הלוואה לבסוף, חשוב להשוות אותה בקפטן קרדיט ולוודא שמקבלים את התנאים הכי טובים שאפשר.

לא לפספס חיובים

התראה אחת בטלפון, יומיים לפני ירידת כרטיס האשראי או הוראת הקבע, יכולה למנוע הרבה לחץ ולעיתים אף למנוע קנסות או עמלות בגין איחור. כמו כן אי כיבוד של חיוב הוא לא רק תקלה טכנית, אלא סימן לכך שהתזרים יצא משליטה. לכן עדיף לפעול מראש: לדחות הוצאה, להסדיר תשלום או לפנות לגוף הרלוונטי, במקום לגלות בדיעבד שהחשבון כבר לא כיסה את ההתחייבות. התנהלות עקבית, פירעון במועד ומעקב אחר ההתחייבויות מסייעים גם לשמור על נתוני אשראי תקינים ועל גמישות כלכלית בהמשך.